סיפורים מתוך כתבי עת

פרסום הסיפור "בית גדול מול הים" ב"מטעם",
כתב עת לספרות ומחשבה רדיקלית בעריכת יצחק לאור, כתב עת לספרות ומחשבה רדיקלית, גיליון מס' 3 - ספטמבר 2005

 

אנחנו מתגוררות בבית גדול מול הים. בכל בוקר היא נוסעת לעבודה כדי שנוכל לשלם משכנתא. אני מגלגלת את עצמי מהמיטה אל השטיח, מהשטיח אל המטבח, בעיניים אפורות מכינה לעצמי קפה ומתיישבת על המרפסת המשקיפה אל הכחול. אני בוחנת את הרגע הזה היטב: הגעתי למקום בו יש לי כל מה שאי פעם רציתי. אני שותה את הקפה בזהירות ומציצה פנימה: שמש גדולה, חמה, לפעמים חמה מדי, נחה בשקט בתוכי. כל הפינות החדות כבר התעגלו מזמן. אולי לכך מתכוונים כאשר מדברים על אושר. (פתיחת הסיפור)

 

פרסום מחזור פרגמנטים "תמיד מישהו חסר" ב"מטעם",
כתב עת לספרות ומחשבה רדיקלית בעריכת יצחק לאור, כתב עת לספרות ומחשבה רדיקלית, גיליון מס' 6 - יוני 2006

 

האור
איזה כוח יש לאור. ראה, תוך דקות העולם נראה אחרת ודבר לא משתנה. זה רק כדור הארץ שמסתובב לאט על צירו. המחשבה שאיננו אלא תלויים בחלל הריק, מעולם לא הצמיתה אותי כמו עכשיו, איך אנחנו כל הזמן, כל הזמן נופלים. (פרגמנט מתוך המחזור)

 

פרסום הסיפור "החתול" ב"מטעם",
כתב עת לספרות ומחשבה רדיקלית בעריכת יצחק לאור, כתב עת לספרות ומחשבה רדיקלית, גיליון מס' 11- ספטמבר 2007

 

אנחנו שונאים אותו. הבערנו אש מהעיתון של אתמול. רקפת מעבירה בה אצבע. שום שריר לא זז. אם היינו בגטו, היא הייתה שורדת. אני לא, כי אני פחדן. אבל עם רקפת אני לא. 
היא מוציאה סנדוויץ' מהתיק, מרחרחת ומגישה לי אותו. לחם עם שוקולד. אני לא רעב. אמרנו שאנחנו שונאים אותו. אני מחזיר לה את הסנדוויץ' והיא מכניסה אותו בחזרה לתיק. אסור לזרוק. 
האש כבתה. האצבע של רקפת אדומה. מה נעשה לו, מה? אני מבטיחה לך שנהרוג אותו, בלי בעיה. אני מהנהן ומוציא סיגריה. רקפת מחכה שאצית אותה בשבילה. היא לוקחת שלוש ומעבירה אלי. אני לוקח שלוש ומחזיר לה. אנחנו מסתכלים במה שנשאר - אפר שחור. זה מה שנעשה לו, היא אומרת, ואני עושה פוווו ומעיף עם הרגל. (פתיחת הסיפור)

 

הסיפור "מכונת התפירה" בספר "מסמרים" 03 בעריכת אמיר רותם, "איזה יופי", ספטמבר 2006 
קישור לסיפור ב-YNET

 

 

הסיפור "דרך הימים" בספר "מסמרים" בעריכת אמיר רותם, "אושר ואושר", מארס 2008 

 

לא חשבתי שככה זה יהיה. כשאבא אמר לי שאסע עם אחי ל"דרך ימים", כל כך שמחתי, בכלל לא היה לי אכפת שנצטרך לעשות שם בריכות ולרוץ על מכשירים, העיקר שנהיה שנינו ביחד, הוא ואני לבד מול כל העולם. אבל הבוקר, כשהוא הגיע לאסוף אותי באונו המקומטת שלו, ישר הרגשתי שמשהו איתו לא בסדר. הפנים שלו היו רעות. (מתוך הסיפור)

 

הסיפור "לילה לבן" בכתב העת "מאזניים", יוני 2011 

 

סקסמניאקית היא השפה, השאירה לנו מכרה ריק אבל מלא השראה, עושים אהבה בלילה לבן בתל-אביב בבית מלון זול, משאירים את האישה שלו בבית את החבר שלי במיטה, או שאולי זה להפך מי יודע מי יודעת רק שאנחנו רוצים עוד ועוד שוב ושוב פעם אני פעם למעלה ופעם למטה וגם אַת שנינו מתנדנדים כמו שתי ילדות כמו שני ילדים כמו שני סקס מניאקים שלא יודעים איפה להניח את עצמם. חצי תאוותם בידם. (מתוך הסיפור)

 

הסיפור "שמש צהובה" בכתב העת "עיתון 77", יוני 2013

 

מעולם לא ביקרה באפריקה. ועם זאת, בכל פעם שראתה בתמונות מראות ואנשים משם, הרגישה שייכת. אולי בגלל צבע עורה, כהה ודבשי, עוטף אותה ומגפף ומכריז: שחורה. כהה. שוקולדית. (פתיחת הסיפור)

 

 

        052-8371434 

  • facebook