משוררת וסופרת
מנחה יחידים וקבוצות בכתיבה
בצלו
"רונה, משוררת תל-אביבית צעירה, קצת מוזרה ואולי אנורקטית, חיה עם עמית היפֶה, שרוצה ממנה ילד, אבל לא בטוח באשר לנטייתו המינית. הוא מתחבט בין אהבתו אליה לבין משיכתו העזה לדוידי. אבל דוידי לא בטוח שהוא רוצה אותו, הוא עדיין מתאבל על בן זוגו שנפטר ממחלה קשה בדמי ימיו. דוידי גר מעל טוניה, בעלת הבית שלו, ניצולת שואה. הרעש המטריד שבוקע מדירתו של דוידי בלילות מעלה אצל טוניה בדל זיכרון שהיא מתאמצת כל השנים להדחיק. היא מנסה לקבור את הצללים המאיימים של חייה ומוצאת נחמה בנכדה האהוב, עידן, חייל צעיר וטוב לב שמעדיף לגור איתה מאשר בבית הוריו המתפורר. הרומן מאכלס בחום חמישה גיבורים אוהבי חיים, שנאבקים כל הזמן במוות, ומנסים למצוא את מקומם וזהותם. חלקם סוחבים איתם צל של זיכרון כואב שאינו מרפה, שהוא החוט המקשר בין סיפוריהם המשתרגים ונחבטים זה בזה. לילך גליל מטפלת בדמויות שלה באהבה ובאומץ, ובעקבותיה נכבש גם הקורא בעלילותיהן המרגשות, ומוצא בכל אחת מהן משהו מעצמו." (מיכל חרותי, עורכת. מתוך גב הספר)
- מתוך ביקורת של יובל פז, עיתון 77, ינואר-פברואר 2010:
"איכותו של הרומן מגיעה לשיאה בעיצוב סיפור הנפש של חמש הדמויות הראשיות. הללו מתגלות כבעלות מורכבות פסיכולוגית, המתבטאת במבנה אישיותי רב רבדים הנע מן המודע אל הלא מודע... בצלו הוא ספר מרתק המחבר עלילות חיים סבוכות לכדי סיפור אנושי מרגש על אנשים, אשר למרות גורלם המזמן להם עמידה טרגית אל מול המוות, הם מתעקשים לאחוז בקיום הפשוט, המפויס, חפץ החיים, שהופך את המציאות לבעלת ערך. לקראת הסיום, בוחרת רונה, במרירות מחויכת, לצטט את וירג'יניה וולף: "מישהו חייב למות כדי שהאחרים יוכלו להעריך את החיים". כמו רונה, גם הדמויות האחרות ברומן אינן מבקשות דבר, זולת מנוחה מהזיכרונות הרודפים ומעט מהאור הגדול, זה שזורח דווקא כשהלב נשבר."
- ביקורת של דנה פלג באתר "GOGAY" ב- 30.11.09:
"גליל לוקחת בספר הזה את הדמויות שלה ונותנת להן את זכות הדיבור. הן אלה שטוות את העלילה, כל אחת בתורה מספרת את הסיפור שלה ומקדמת את העלילה בעוד צעד, עוד קפיצה, עוד אנקה, עוד הזיה. יש לכל אחת גוף משלה ושפה משלה, ולפעמים זוכים הקוראים להצצה אל השתקפותה של דמות אחת בעיני השנייה."
- מתוך ביקורת של רן בן-נון, ידיעות אחרונות, 8.12.09:
"לילך גליל כותבת דיאלוגים יפהפיים, תיאורים מרגשים ומצבים נוגעים. אפילו הסקס אצלה יוצא זר ומפתה, הישג כביר בשפה העברית."
