ללילך, פעם היו לי מילים קטנות, קלות, שטוחות, אפורות, מילים של כוס קפה ועוגה, של סופרמרקט חצי-חינם, מילים של "מה נשמע" לצאת ידי-חברה, מילים של הישרדות בסיסית. לא היו לי אסל ודליים לדלות מן הבאר העמוקה מילים-פנינים עגולות, חיות, נושמות, משובבות נפש, מפנקות נשמה. לא היו לי חוט ומחט לפרום, לתפור, להטליא מלאכת מחשבת – מילים מכל גוני הצבע, רוקמות משמעות. זה היה לפני שנפגשנו."